<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פ"ג</h1>
<h2>דף לב:</h2>
גרסינן מסכת חגיגה (ג' ב'), רבי אליעזר אומר כך מקובלני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו הלכה למשה מסיני עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית, מה טעם מפני שקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא. וקאי אשטתיה פרק מגלה נקראת (מגילה י' א'), ופרק ידיעת הטומאה בראשה (שבועות י"ד א') אחד נכנס לעזרה ואחד נכנס לתוספת העזרה, שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך, ובנביא, ובאורים ותומים, ובסנהדרין של שבעים ואחד, ובשתי תודות ובשיר, ב"ד מהלכין ושתי תודות אחריהן הפנימית נאכלת והחיצונה נשרפת, כל שלא נעשה בכל אלו הנכנס לשם אין חייבין עליה. אתמר (שם ט"ז א') רב הונא אמר בכל אלה תנן, רב נחמן אמר מכל אלה תנן. רב הונא אמר בכל אלה תנן קא סבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא, ועזרא זכר בעלמא הוא דעבד, ורב נחמן באחת מכל אלו תנן קא סבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא, ועזרא קדושי קדיש, פירוש אף על פי שלא היו לו אורים ותומים ומלך, [וקיימא לן כוותיה]. מסכת זבחים פרק קדשי קדשים (ס' ב') מאי קא סבר אי קא סבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא אף בכור נמי, ואי קא סבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא וכו'. אמר רבא לעולם קא סבר לא קדשה. ומיהו טעמא דמאן דאמר לא קדשה לעתיד לבא נפקא ליה ממאי דאמרינן בסוף מסכת ערכין (ל"ב ב') מאי טעמא דמאן דאמר קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא דכתיב (נחמיה ח' י"ז) ויעשו כל הקהל השבים מהשבי סכות וישבו בסכות כי לא עשו כן מימות יהושע בן נון ותהי שמחה גדולה, איפשר בא דוד ולא עשה סכות, בא שלמה ולא עשה סכות עד שבא עזרא, אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע, מה ביאתם בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות ונתחייבו במעשר אף ביאתם בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות ונתחייבו במעשר. ואומר (דברים ל' ה') והביאך יי' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשת, מקיש ירושתך לירושת אבותיך מה ירושת אבותיך בחדוש כל הדברים הללו אף ירושתך בחדוש כל הדברים הללו. פי' רש"י ז"ל (שם ד"ה אלא) האי לא עשו לא אסכות מהדר, אלא ה"ק כי לא עשו מה שעשו עכשיו מימות יהושע ומאי ניהו קדושת הארץ. בסדר עולם (פרק ל') אמרינן ירושה ראשונה ושנייה יש להם, שלישית אין להם. כלומר קדושה ראשונה שקדשה יהושע קדשה לשעתה כשהיו שם ישראל עד שנחרב בימי נבוכדנצר הרשע ולא קדשה לאחר שנחרב. אבל המקומות שקדשו שניה בימי עזרא אין אחריה הפסק, אם כן בשלישית כשיבא משיח אינה צריכה קדוש. וכן בפרק הנזקין בסיפא (גיטין ס"ב א'), אין עודרין עם הגוי בשביעית. ומן הארץ שכבש יהושע הניחו ממנה קצתה עזרא ובית דינו שלא כבשה כבית שאן וזולתו, ועדיין בג"ה נאריך בזה. ומה שכתב הרב בעל התרומה ז"ל (הלכות א"י סי' רי"ג) שגם קדושת עזרא בטלה בזמן הזה ואינו חייב מן התורה להפריש תרומה ומעשר, והוא ז"ל תולה הדבר בסברא בעלמא, אינו מחוור וכמו שנבאר בג"ה.
